החלטה בתיק בר"ע 16310-06-13

השופטת רונית רוזנפלד

1.      לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים (סגן הנשיאה אייל אברהמי; בל' 36455-09-12). בפסק הדין, דחה בית הדין האזורי את ערעור המבקש על החלטת הוועדה לעררים (אי כושר) מיום 26.8.12 (להלן גם: הוועדה).בהחלטתה קבעה הוועדה כי המבקש לא איבד 50% מכושרו להשתכר.

2.      לפי העולה מן הבקשה, עניינו של המבקש הוחזר לוועדה על יסוד הסכמת הצדדים מיום 11.7.12, אשר קיבלה תוקף של פסק דין, ולפיה הוועדה " תתייחס להחלטות הוועדות המקצועיות של לשכת התעסוקה מיום 26.2.08, 16.9.09 ובתוך [כך במקור, ר.ר.] האבחון התעסוקתי מיום 12.7.10" (להלן: פסק הדין המחזיר).

         ביום 26.8.12 התכנסה הוועדה לדון בעניינו של המבקש בהתאם להוראות פסק הדין המחזיר וקבעה כדלקמן:

"הוועדה התכנסה מתוקף פסה"ד מתאריך 11/7/12. בפסה"ד התבקשה הוועדה להתייחס להחלטות ועדות מקצועיות מתאריך 26/2/08, 16/9/09 ובדו"ח אבחון תעסוקתי מ 12/7/10.

הוועדה עיינה מחדש בפרוטוקול ישיבתה מתאריך 15/4/12 בה תוארו כישוריו לצורך עבודה.

לבקשת בית הדין עיינה הועדה בשאלון מידע רפואי למיון מוקדם וועדה מקצועית מ 26/2/08 בעמוד 6 לדו"ח זה מצוין 'שיש לאמן שעה בשבוע או אף לפתור לגמרי עד לקבלת תשובה מהמלל' ומסקנתם הייתה שיש לראותו כיום כמי שאינו מסוגל לעבוד בשל מגבלותיו הרפואיות. לציין שדו"ח זה צוין 'שלאחר קבלת תוצאות המלל יקבל מסלול או פטור'.

לא מצוין בדו"ח זה שאכן התקבל דו"ח מל"ל.

לגבי דו"ח אבחון תעסוקתי מתאריך 12.7.10 מסכם הבודק: 'קשה לקבוע על פי הממצאים המועטים של האבחון... מידת שיתוף הפעולה מצד הנ"ל הייתה נמוכה ביותר.. ועל כן לא ניתן לסווגו או לכוונו להכשרה מקצועית מתאימה במצב זה. יש לבדוק הן את מצבו הנפשי והן את מצבו הבריאותי לצורך קבלת תמונה כללית יותר'.

מצבו הרפואי והנפשי של התובע נבדק על ידי ועדה רפואית לעררים מתאריך 1.12.11 ונקבע שמסוגל לעבודה בחצי משרה ללא הרמת משאות, הליכה ממושכת ומאמץ גופני.

פרוטוקול ועדה מקצועית מתאריך 16/9/09 קובע בעמוד 4 'כי המשתתף כשיר לתכנית אישית חלקית ...' הווה אומר שגם ועדה זו מצאה שיש אפשרות שהתובע ישתלב בעבודה.

אנו רואים שוועדות אלו מסתמכות על כושרו כפי שנקבע בועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי, ולפי חו"ד רפואית לענין כושר השתכרות בועדות אלו מסוגל לעבודה ללא מאמצים פיזיים (וע"ר לעררים 1.12.11).

לאור זאת חוזרת הוועדה על קביעתה שהתובע לא איבד את כושרו להשתכר כדי 50%."

לאור האמור נדחה הערר. כנגד החלטת הוועדה הגיש המבקש ערעור לבית הדין האזורי.

3.      לפני בית הדין האזורי טען המבקש, בעיקרם של דברים, כי הוועדה התייחסה לאמור בהחלטות הוועדות המקצועיות ובפרוטוקול האבחון התעסוקתי בצורה חלקית. הוועדה לא נדרשה למסקנות אותם מסמכים, לפיהן המבקש אינו כשיר לעבודה. הוועדה הייתה אמורה לבחון את החלטתה מול החלטת אותן ועדות ולנמק את השוני ביניהן, אך לא עשתה זאת. משכך לא מילאה הוועדה אחר פסק הדין המחזיר.

4.      ב פסק הדין מושא הבקשה ציין בית הדין האזורי כי הוועדה התכנסה בהרכב הנכון, שמעה את תלונותיו של המבקש ועיינה במסמכים בהם נדרשה לעיין לפי הוראות פסק הדין המחזיר. הוועדה התייחסה לאותם מסמכים באופן מפורט וקבעה כי הם מסתמכים על כושרו להשתכר כפי שנקבע בוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי. כמו כן ציינה הוועדה כי מצבו הרפואי והנפשי של המבקש נבדק על ידי ועדה רפואית לעררים מיום 1.12.11, דהיינו, מועד מאוחר יותר ממועד המסמכים בהם נדרשה הוועדה לעיין לפי הוראות פסק הדין המחזיר. בהחלטתה, התחשבה הוועדה במגבלותיו הרפואיות של המבקש, בגילו ובמצבו הכללי, תוך הסתמכות על כל המסמכים הרפואיים והסוציאליים שהונחו לפניה, ואין מקום להתערב בהחלטתה הרפואית-תפקודית. לאור האמור לא נמצא כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה, והערעור נדחה.

5.      בבקשתו חוזר המבקש על טענותיו כפי שנטענו לפני בית הדין האזורי. המבקש מוסיף, כי ועדות קודמות שהתכנסו בעניינו קבעו פה אחד לאורך השנים כי הוא אינו כשיר לעבודה בשל מצבו הבריאותי. בדו"ח הוועדה שהתכנסה בעניינו ביום 16.9.09 אף הומלץ למשפחתו לפנות למוסד לביטוח לאומי לקביעת אחוזי נכות חדשים ולמנות לו אפוטרופוס. מאחר שמדובר בערעור אי כושר משנת 2006, אותן החלטות רלוונטיות ואין מקום להסתמך רק על ההחלטה מיום 1.12.11. על הוועדה היה לבחון גם החלטות קודמות בעניינו של המבקש, שהיה באי כושר מלא במשך למעלה משלוש שנים, ולא ברור מדוע פתאום, לאחר שמצבו הבריאותי הוחמר, הוא חזר להיות כשיר לעבודה. כמו כן, לא שקלה הוועדה את עניין השכלתו של המבקש.

6.      לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בפסק הדין של בית הדין האזורי, בפרוטוקול הוועדה לעררים מיום 26.8.12 ובכלל המסמכים שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי מתבקשת תגובת המוסד לביטוח לאומי לשאלה מדוע לא יוחזר עניינו של המבקש אל הוועדה הרפואית לעררים ב הרכב חדש, על מנת שתשוב ותיזקק " להחלטות הוועדות המקצועיות של לשכת התעסוקה מיום 26.2.08, 16.9.09 ובתוך האבחון התעסוקתי מיום 12.7.10" על פי הוראת פסק הדין המחזיר.

7.      התייחסות המוסד לביטוח לאומי מתבקשת נוכח העולה מהחלטת הוועדה, בה אין התייחסות ממשית לתוכנם המהותי של המסמכים. כך, נאמר באבחון התעסוקתי מיום 12.7.10 כי המבקש " הציג תמונה קשה ביותר של תפקוד נמוך ביותר, מוטיבציה נמוכה להצליח במטלות שקיבל והיעדר השקעה במטלות. הוא נראה מוזנח, עייף ובמידה רבה כמי שאינו מעוניין בשינוי מצבו. באבחון התרשמתי מיכולת נמוכה ביותר להשקיע מאמץ לאורך זמן, מרצון נמוך ללמוד ומפוטנציאל מחשבתי-לימודי נמוך ביותר ." כמו כן בפרוטוקול הוועדה המקצועית מיום 16.9.09 צוין כי " על פי ההערכה המצורפת המשתתף סובל מאפילפסיה עם ירידה קוגניטיבית מתקדמת. ממליצה על מינוי אפוטרופוס ." בסעיף התרשמות הוועדה בנוגע למצבו הנפשי של המבקש צוין כי " ללא נוכחות. לא ניתן להתרשם. בוועדה קודמת עלה הרושם הבא: 'המשתתף פאסיבי, עונה לשאלות באופן לקוני, מרבה לומר לא יודע ומדגיש את תלותו באחיו ובבני משפחתו, ובאי יכולתו לעשות דבר, גם בהיבטים של פעילות יום-יומית פשוטה ."